רוב האנשים בישראל לא באמת עוצרים לשאול את עצמם בבוקר אם הם "עשירים" או "עניים". אלו הגדרות מופשטות מדי, רחוקות מדי. השאלה שמטרידה הרבה יותר, זו שמכרסמת בשקט בזמן הנסיעה לעבודה או ברגע הזה לפני שנרדמים, היא שאלה יומיומית, לעיתים לא מנוסחת עד הסוף: האם אני מתנהל נכון כלכלית? זו לא שאלה פשוטה, והתשובה עליה חמקמקה. היא לא נענית במבט אחד חטוף על היתרה בבנק באפליקציה, וגם לא בשאלה הבינארית "האם יש לי מינוס או לא". המציאות מורכבת יותר: אנשים רבים חיים ללא מינוס כלל, אך עדיין מתהלכים

זה קורה עשרות פעמים ביום, לעיתים מאות. זה קורה ברגעים המתים שבין לבין, בהמתנה לרמזור, בתור לקפה, או סתם כשמשתרר שקט של כמה שניות בסלון. היד נשלחת מעצמה לכיס, שולפת את המכשיר, האצבע מחליקה על המסך, והעיניים ננעצות באור הכחול. אנחנו פותחים אפליקציה, לוחצים על כפתור בולט, גוללים עוד קצת למטה כדי לראות "רק עוד דבר אחד", ומאשרים פעולה. אין דרמה. אין רגע של התלבטות פילוסופית עמוקה או עצירה למחשבה. הכול מרגיש טבעי, אינטואיטיבי, כמעט אוטומטי. זרימה חלקה של החיים הדיגיטליים, שבהם כל ג

זה קורה לכולנו, בדרך כלל ביום חמישי בערב או בשישי בבוקר, כשאנחנו פותחים את אפליקציית החדשות או מציצים בפיד ברשתות החברתיות. הכותרות זועקות באדום: נגיד בנק ישראל שוקל את צעדיו, האינפלציה בארה"ב מסרבת לרדת, מחירי הדיור שוב שוברים שיאים, ויש דיבורים על האטה עולמית. באותו רגע, משהו בבטן מתכווץ. זו לא סתם דאגה תיאורטית של כלכלנים באקדמיה, זו דאגה קיומית. אנחנו מסתכלים על עגלת הסופר שלנו, שמרגישה ריקה יותר אבל עולה 200 שקל יותר מלפני שנה. אנחנו מסתכלים על הודעת החיוב החודשי של המשכ

יש רגע כזה, מוכר כמעט לכל מי שחי עם עוד אדם תחת אותה קורת גג. הוא לא דרמטי במיוחד, לא תמיד קולני, אבל יש לו משקל סגולי כבד. זו יכולה להיות התראה מהבנק שקפצה בנייד, מבט חטוף באפליקציית האשראי, או הערה אגבית על ההוצאות של החודש. משהו נאמר כבדרך אגב, ומיד מורגש שינוי באוויר. בבת אחת, השיחה מאבדת את הקלילות שלה. צד אחד מתכווץ, השני נדרך. הטון משתנה, המילים מתחדדות, והדיון גולש במהירות למקום שבו כבר לא ברור על מה בעצם מדברים - אבל ברור שזה לא נעים. מריבות על כסף הן אולי הוויכוחים

רוב הדיון הכלכלי הציבורי מתמקד בכסף הגלוי: שכר, ריביות, מיסים ותשואות בבורסה. אך חלק הולך וגדל מהשחיקה הכלכלית של משקי הבית בישראל אינו נובע מהחלטות משכנתה דרמטיות או מטעויות השקעה הרות גורל. הוא נובע מסדרה של החלטות קטנות, יומיומיות ושקופות, שמתקבלות דווקא ברגעים של עומס. ההחלטות הללו כמעט ואינן נתפסות כבעיה בזמן אמת. הן אינן מסומנות כ"בזבוז", אינן מרימות דגל אדום באפליקציית הבנק, ולעיתים אף מרגישות מוצדקות רגשית: "היה לי יום קשה, מגיע לי". ובכל זאת, כשהן מצטברות, הן יוצרות

למה 50 שקלים על קפה מרגישים בסדר, אבל 15 שקלים דמי משלוח מעצבנים אותנו. מבחינה כלכלית טהורה, אין כאן שאלה. שקל הוא שקל. אין הבדל בין כסף שהוצא על קפה, על משלוח או על חשבון חשמל. אם מסתכלים על הסכום הכולל, כל שקל אמור להישקל באותה צורה, בלי קשר להקשר שבו הוא הוצא. אבל בפועל, כמעט כולנו חווים את הכסף אחרת לגמרי. קל לנו “לגהץ” 50 שקלים על קפה ומאפה בלי למצמץ, אבל 15 שקלים דמי משלוח יכולים לעורר עצבים, תחושת חוסר הוגנות, ולעיתים אפילו לגרום לנו לוותר על הקנייה כולה. הפער הזה לא נ

בעשור האחרון חלה מהפכה שקטה אך עמוקה באופן שבו אנשים פוגשים את הכסף שלהם. מערכות בנקאיות דיגיטליות, אפליקציות לניהול פיננסי ובנקאות פתוחה הבטיחו דבר אחד מרכזי: שקיפות פיננסית, כחלק מהחזון של בנקאות פתוחה ושקיפות פיננסית. הכסף, כך הובטח, יפסיק להיות קופסה שחורה. כל פעולה תתועד, כל הוצאה תסווג, וכל משתמש יוכל לדעת בדיוק לאן הולך הכסף שלו. ההבטחה הזו אכן קוימה, לפחות ברמה הטכנית. כיום ניתן לראות כמעט כל תנועה בחשבון בזמן אמת, מפולחת לפי קטגוריות, ימים ולעיתים גם לפי בתי עסק ספצי

יען, ינשוף, צב או צ'יטה – איזו חיה פיננסית אתם? הכלים הבנקאיים המסורתיים נכשלים כי הם מתייחסים לכולנו בצורה זהה. במאמר זה נחשוף מודל התנהגותי חדש שממפה את האישיות הכלכלית שלכם, מסביר מדוע אנחנו מתעלמים מדפי החשבון (אפקט היען) או פועלים באימפולסיביות (אפקט הצ'יטה), ומציע מפת דרכים לגישור הפער שבין ידע תיאורטי לבין הפעולות בחשבון העובר ושב.

"בהירות כלכלית היא לא לדעת כמה הוצאת, אלא להבין לאן אתה הולך." דמיינו את הרגע הזה - לא סרט, לא דרמה, פשוט החיים עצמם: אתם סוף סוף מתיישבים על הספה אחרי יום ארוך, ואז  פינג . התראה מהבנק. אתם יודעים בדיוק מה היא אומרת, עוד מספר, עוד תזכורת קטנה לכך שהכסף שלכם חי את חייו ואתם רק מנסים לרדוף אחריו. יש לכם אפליקציות מתקדמות, גישה לכל נתון שאפשר לחלום עליו, ואתם אפילו יודעים בדיוק כמה עלה הקפה הבוקר, ובכל זאת, מול חשבון הבנק אתם מרגישים כאילו אתם מסתובבים במעגלים. וזה לא רק אתם. ה

בהירות כלכלית היא לא לדעת כמה הוצאת, אלא להבין לאן אתה הולך. מאחורי הממוצע - תמונה כלכלית מורכבת מחקר חדש של בנק ישראל מציג נתון שנשמע מעודד: ישראל קיבלה ציון 64 במדד האוריינות הפיננסית, בדיוק כמו ממוצע מדינות ה‑OECD. אך מאחורי הממוצע הזה מסתתר פער עמוק בין קבוצות אוכלוסייה שונות. פער זה מניע התנהגות כלכלית בעייתית, מגביר חוסר יציבות ומנציח חוסר יכולת להתמודד עם משברים. זהו ממוצע שמסתיר מציאות שבה חלקים גדולים מהחברה הישראלית מתנהלים כלכלית כמעט בעיניים עצומות. המחקר בחן ידע

הסקר החברתי 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא מקור נדיר ועכשווי המאפשר לא רק לתאר את דפוסי ההתנהגות הפיננסית בישראל, אלא גם לבחון מחדש את האופן שבו אחריות פיננסית נוצרת, מתפתחת ומתבטאת במציאות חברתית מורכבת. לצד הצגת הממצאים, הסקר חושף מתחים עמוקים בין נורמות חברתיות, תפיסות אחריות, רמת דיגיטציה, חוויות של שליטה ומגבלות מבניות בכלכלה הישראלית. בכך הוא מהווה בסיס למחקר חדש שמבקש להבין לא רק מה  אנשים עושים עם כספם, אלא מדוע  הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים, ואילו תהליכים חברתיים

הדוח האחרון של OECD (2023) על אוריינות פיננסית מצייר תמונה מדויקת של אחת הבעיות השקטות והעמוקות ביותר של זמננו, חוסר הבהירות הכלכלית. לפי הממצאים, יותר מ-60% מהמבוגרים במדינות מפותחות אינם מבינים מושגים בסיסיים כמו ריבית דריבית, אינפלציה או יחס חוב להכנסה. בקרב צעירים, המצב חמור אף יותר: רק אחד מכל שלושה מצליח להסביר כיצד החלטות יומיומיות משפיעות על עתידו הכלכלי. אבל מאחורי הנתונים מסתתרת תופעה רחבה בהרבה: פער הולך וגדל בין מידע פיננסי לבין הבנה אנושית. מה עומד מאחורי הפער

בעולם שבו כסף הפך לשפה מורכבת, הנתון הפשוט ביותר שמסביר את מצבכם הכלכלי הוא יחס החוב להכנסה . זהו המדד שמראה עד כמה ההתחייבויות שלכם תופסות מקום מההכנסה החודשית שלכם, ולמעשה, עד כמה אתם באמת בשליטה. יחס החוב להכנסה (Debt-to-Income Ratio) הוא אחד מהמדדים המרכזיים שמרכיבים את ה-DNA הכלכלי של כל משתמש ב- EchoNomics . הוא אינו נועד לשפוט, אלא לשקף בצורה בהירה, ויזואלית ומידית האם אורח החיים הנוכחי שלכם תומך ביציבות או מכביד עליה. למה זה כל כך חשוב? רוב האנשים מתמקדים ביתרת החשבון

ניהול כסף יכול להיות מתיש. רוב האנשים רוצים לחסוך יותר, לצאת מהמינוס, או לבנות ביטחון כלכלי, אבל לא באמת יודעים מאיפה להתחיל. החדשות הטובות הן שאתם לא צריכים לעשות את זה לבד. קהילה כלכלית תומכת יכולה לספק בדיוק את מה שחסר - מקום ללמוד, לשאול, לשתף ולקבל השראה מאנשים אמיתיים שנמצאים באותה דרך. EchoNomics  נולדה כדי להפוך את השיח על כסף לנגיש, פשוט וחברתי. היא משלבת בין נתונים אמיתיים, בינה מלאכותית וקהילה חכמה כדי לעזור לאנשים להבין את מצבם הכלכלי, לשפר אותו וליצור שינוי מתמשך

בעולם שבו המידע הפיננסי זורם במהירות אך ההבנה הכלכלית נותרת מאחור, שאלת הבהירות הפיננסית הפכה לאחת הסוגיות הקריטיות ביותר של העידן הדיגיטלי. כל החלטה, החל מתכנון הקריירה, דרך ניהול משק הבית ועד לתכנון פנסיוני, מושפעת מרמת הידע הפיננסי של האדם. מרבית האנשים אמנם מודעים להכנסותיהם ולהוצאותיהם, אך מתקשים להבין את המשמעויות האמיתיות של ההתנהלות שלהם לאורך זמן. הם יודעים מה גובה השכר ומהי יתרת החשבון, אך לא בהכרח מבינים כיצד החלטות יומיומיות משפיעות על עתידם הכלכלי. תחושת הערפל הז