מה באמת דוחף אתכם לבזבוזים? רמז: ההשפעה החברתית
- Amit Smaja
- 25 בנוב׳
- זמן קריאה 6 דקות
"בהירות כלכלית היא לא לדעת כמה הוצאת, אלא להבין לאן אתה הולך."
דמיינו את הרגע הזה - לא סרט, לא דרמה, פשוט החיים עצמם: אתם סוף סוף מתיישבים על הספה אחרי יום ארוך, ואז פינג. התראה מהבנק. אתם יודעים בדיוק מה היא אומרת, עוד מספר, עוד תזכורת קטנה לכך שהכסף שלכם חי את חייו ואתם רק מנסים לרדוף אחריו. יש לכם אפליקציות מתקדמות, גישה לכל נתון שאפשר לחלום עליו, ואתם אפילו יודעים בדיוק כמה עלה הקפה הבוקר, ובכל זאת, מול חשבון הבנק אתם מרגישים כאילו אתם מסתובבים במעגלים.
וזה לא רק אתם. הנתונים מראים משהו שקשה לעכל: בעידן של שקיפות ונתונים אינסופיים, יותר מ-60% מהאנשים לא מבינים באמת את המושגים הפיננסיים הבסיסיים שמנהלים להם את החיים. אנחנו יודעים להקליד מספרים לאקסל, אבל לא לפרש אותם. וכאן הדבר המוזר באמת: אלו שעושים "הכול נכון", עוקבים, רושמים, מתעדים, הם בדיוק אלו שמדווחים על רמות החרדה הגבוהות ביותר.
אז איך זה ייתכן שאנחנו מצוידים בכלים מתקדמים יותר מאי פעם, ובכל זאת מרגישים כאילו אנחנו מפספסים משהו בסיסי? למה תחושת השליטה לא מגיעה, אפילו כשאנחנו יודעים כל מספר?
כאן נכנסת התשובה שמערערת הכול: הבעיה היא לא המידע. הבעיה היא ההקשר.
את ההקשר הזה, את ה"איפה אתם עומדים באמת", לא מקבלים מטבלה או ממסך של אפליקציה. אתם מקבלים אותו מהעולם החברתי שסביבכם. מהסביבה, מהחברים, מהפיד, מהנורמה. רק שהאקו החברתי הנוכחי משדר בדיוק את ההפך מבהירות: הוא משדר לחץ, צריכה, השוואות אינסופיות ומרדף אחר סטנדרטים שלא קיימים בחיים האמיתיים.
הבחירות שלכם לא באמת שלכם, הן לא נשענות רק על ההכנסה שלכם. הן נשענות על מה שהחברים קונים. על מה שהפיד מציג. על מה שנראה "נכון" אצל אחרים.
החדשות הרעות? זה גורם להוצאות מיותרות, להחלטות אימפולסיביות, ולחרדה פיננסית שרק הולכת ומתעצמת.
החדשות הטובות? אותם מנגנונים בדיוק, החיקוי, ההשוואה, הנורמה, יכולים להפוך למנועי שינוי עצומים.
אז מה יקרה אם נתחיל לייצר אקו אחר? אקו שבו אנשים דומים לכם משתפים את האמת, לא את התדמית? אקו שבו ההשוואה משדרת בהירות במקום לחץ?
למה אנחנו באמת מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים עם כסף?
בשנת 1954, הפסיכולוג ליאון פסטינגר גילה משהו מרתק: לבני אדם יש צורך בסיסי להעריך את עצמם על ידי השוואה לאחרים. כשאין לכם אמת מידה אובייקטיבית, למשל, אם אתם מוציאים הרבה או מעט על מזון - אתם פונים לאנשים דומים לכם כדי להבין איפה אתם עומדים.
במילים אחרות: אתם לא מחליטים כמה לחסוך או כמה להוציא רק על בסיס הצרכים שלכם. אתם מחליטים על בסיס מה שאנשים כמוכם עושים.
הבעיה: אתם משווים את עצמכם לאנשים שלא קיימים.
ברשתות החברתיות אתם רואים רק את ההצלחות, החופשות, והקניות הנוקבות.
57% מהאנשים דיווחו שהרשתות החברתיות השפיעו על ההחלטות הפיננסיות שלהם, ו-73% אמרו שזה שינה את דפוסי ההוצאה שלהם. בקרב דור ה-Z ישנם 70% שדיווחו על FOMO פיננסי, ו-44% שאמרו שלחצים חברתיים מובילים אותם להוצאת יתר. וכאן מתחילה הבעיה הגדולה באמת.
מחקר ב-Cambridge אף מצא משהו מדהים: כאשר אנשים הושוו לאחרים בתנאים של לחץ חברתי, הם בחרו באופציות עם ערך צפוי נמוך יותר וסיכון גבוה יותר.
כלומר, השוואה חברתית לא רק משנה את ההחלטות שלכם - היא הופכת אותן לגרועות יותר.
אבל מה אם ההשפעה החברתית יכולה לעבוד לטובתכם?
הנה המפנה: אם חיקוי חברתי הוא כוח כל כך עוצמתי - למה לא להשתמש בו נכון?
הפער שתיארנו קודם, בין עודף מידע לבין היעדר בהירות, נובע מכך שההשוואות שלנו מתבצעות מול מודלים שגויים.כאן בדיוק נכנס הרגע שבו השוואה הופכת ממלכודת לכלי לצמיחה, כשהיא נעשית מול אנשים שבאמת דומים לכם, היא מחזירה הקשר, מפחיתה בלבול, ומכוונת לקבלת החלטות חכמה יותר.
מחקר מאוניברסיטת קולומביה בדק קבוצות חיסכון שבהן משתתפים נפגשו באופן קבוע, קבעו יעדים פומביים, ודיווחו על התקדמות. התוצאות מדהימות: משתתפים חסכו פי 3.7 יותר כסף, והיו להם יתרות פי 2 גבוהות יותר מאשר אנשים שלא היו בקבוצה.
לא בגלל יותר משכנתא, לא בגלל שכר גבוה יותר, פשוט בגלל שההשפעה החברתית עודדה חיסכון, ולחיקוי היה מקום לעבוד.
מחקר נוסף בדק אפליקציה שמספקת מידע על הרגלי הוצאות של עמיתים דומים. משתמשים שגילו שהם מוציאים יותר מהעמיתים שלהם, הפחיתו את ההוצאות ב-9%. לעומת זאת, אלו שגילו שהם מוציאים פחות, הגדילו את ההוצאות רק ב-1%.
מה זה אומר? כאשר תמונת המציאות היא ברורה, והנורמה החברתית מעודדת חיסכון - חיקוי הופך ממלכודת למנוע שינוי.
שלושה כוחות שמשנים את המשחק
לפני שנצלול לשלושת הכוחות הפסיכולוגיים שפועלים עלינו מדי יום, חשוב להבין את ההיגיון שמאחד ביניהם: כל אחד מהם מתאר מנגנון טבעי שבו אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו - לטובה או לרעה. ההבדל הוא לא במנגנון עצמו, אלא בהקשר שבו הוא מופעל. ברגע שמפנים את הכוחות האלה לכיוון נכון, הם הופכים מכלים שמבלבלים אותנו לכלים שמחדדים בהירות ומייצרים שינוי.
1. למידת חיקוי - כשהשראה מחליפה ניסוי וטעייה
מחקרים מראים שחיקוי הוא מנגנון חברתי בסיסי שיוצר חיבור והזדהות בין אנשים, אלברט בנדורה הראה כבר בשנות ה-60 עד כמה אנחנו לומדים דרך צפייה וחיקוי.
צעיר שרואה חבר שמצליח לחסוך או להשקיע בתבונה, עשוי "להידבק" בהרגלים הטובים.
דמיינו סטודנט שרואה שותפה לדירה שמתחילה "אתגר ללא בזבוז" - שבוע שבו לא קונים קפה בחוץ ולא מזמינים טייק-אווי. אם השותפה מדווחת שהיא חסכה כך 300 ש"ח בחודש, יש סיכוי טוב שגם הסטודנט יאמץ את הרעיון.
2. השוואה לקבוצת השווים - פרספקטיבה אמיתית
צעירה שמרגישה ש"כולם מסביב כבר קנו דירה חוץ ממני" עשויה לגלות שרוב בני ה-30 עדיין שוכרים דירה והיא ממש לא היחידה. צעיר שחושש ש"ההוצאות שלי גבוהות מדי" יכול להשוות את התפלגות ההוצאות שלו לאלה של אנשים דומים, ולגלות שהוא דווקא במסגרת הנורמלית.
מידע כזה, במקום לערער, יכול להרגיע ולתת תחושת נורמליות. ואם ההשוואה מראה פיגור? זה בדיוק הדחף שאתם צריכים כדי להתחיל לשנות.
3. חוכמת ההמונים - הקולקטיב חכם יותר מהבודד
ג'יימס סורוויקי הראה בספרו "חוכמת ההמונים" שקבוצות גדולות ומגוונות יכולות לקבל החלטות טובות יותר מאשר מומחים בודדים. הדוגמה הקלאסית: קהל מגוון ניחש את משקל פרה, והממוצע היה מדויק יותר מהמומחים.
במונחים פיננסיים: כשמספיק אנשים משתפים מידע על ההרגלים הכלכליים שלהם, מתקבלת תמונה רחבה שממנה אפשר ללמוד המון. למשל, אם אפליקציה קהילתית מנתחת אלפי משתמשים ומגלה שצעירים שמוציאים יותר מ-40% מהכנסתם על דיור מדווחים על חרדה כלכלית גבוהה, זו תובנה אופרטיבית שיכולה לעזור לכולם.
EchoNomics - לא סתם עוד אפליקציה
כאן נכנסת EchoNomics למשחק, פלטפורמה שנבנתה בדיוק כדי לרתום את הכוחות האלה:
השוואה לאנשים כמוכם: לא למשפיענים ברשתות, אלא לאנשים באותו גיל, באותה הכנסה, באותו שלב בחיים. כך אתם מקבלים פרספקטיבה אמיתית על איפה אתם עומדים.
זיהוי חריגות בזמן אמת: אם אתם פתאום מוציאים 40% יותר על בילויים מאשר בחודשים הקודמים או מהממוצע של אנשים כמוכם, המערכת מתריעה. זה לא ביקורת, זה מידע שעוזר לכם לעצור ולשאול: זה באמת מה שאני רוצה?
תובנות AI מעשיות: המערכת לא רק אומרת "תחסכו יותר". היא מזהה הזדמנויות קונקרטיות. למשל, אם אתם מוציאים 20% יותר על משלוחי אוכל, היא תציע צעדים פשוטים לצמצום. כל המלצה מדורגת לפי השפעה מול מאמץ.
קהילה תומכת: אנשים משתפים, לומדים ומתקדמים יחד. מחקרים מראים שקבוצות תמיכה פיננסית מובילות לפחות חרדה כלכלית, יותר ביטחון עצמי, ויכולת גבוהה יותר לעמוד ביעדים.
תחשבו על זה כך: אם החבר שלכם מספר שהוא חסך 600 ש"ח בחודש רק כי עקב אחרי התראות חכמות שמכוונות את ההוצאות שלו, זה כבר לא נתון תיאורטי, זו הוכחה חברתית שמתורגמת לפעולה. בדיוק כך EchoNomics פועלת: מאפשרת לכם לראות דפוסים אמיתיים ולזהות הזדמנויות לשינוי ברגע שהן מתרחשות. מחקרים מראים שמשתתפים בקהילות פיננסיות דיגיטליות מדווחים על ביטחון עצמי גבוה יותר ונטייה גבוהה יותר לפעולה פיננסית.
מהאקו החברתי לאקו-נומיקס: שינוי האקו הכלכלי של דור שלם
הסביבה החברתית שלנו משדרת לנו כל הזמן "אקו" - הד חוזר של נורמות וציפיות. כרגע, באינסטגרם ובטיקטוק, האקו הוא של צריכה, לחץ והשוואה רעילה.
אבל אפשר ליצור אקו אחר: אקו של בהירות, אחריות, חיסכון חכם, שיתוף אמיתי וחוכמת המונים. במקום שהסביבה תאמר לכם "קנו עוד", היא תאמר "חסכו חכם". במקום שהיא תגרום לכם להרגיש פחות טובים, היא תעצים אתכם להבין איפה אתם עומדים באמת ומה הצעד הבא.
כי בסוף, השוואה חברתית לא צריכה להוביל לפחד, היא יכולה להוביל לצמיחה. חיקוי לא צריך להוביל לחוב, הוא יכול להוביל לחוסן. ושייכות לא צריכה להתבסס על מה שיש לכם, אלא על מה שאתם בונים ביחד.
הגיע הזמן להפוך את ההשוואה לכלי שעובד בשבילכם, ולא נגדכם. אתם לא לבד במסע הזה - וזה בדיוק הכוח שלכם.
כתבה זו מבוססת על מחקרים אקדמיים ועדכניים בתחום הפסיכולוגיה הכלכלית וההתנהגות הפיננסית:
מחקרים אקדמיים:
Festinger, L. (1954). A Theory of Social Comparison Processes. Human Relations, 7(2), 117–140.
Bandura, A. (1977). Social Learning Theory. New York: General Learning Press.
Surowiecki, J. (2004). The Wisdom of Crowds. New York: Doubleday.
Barrós-Loscertales, A., et al. (2016). Social Comparisons are Associated with Poorer and Riskier Financial Decision Making. The Spanish Journal of Psychology, 19, E57.
Columbia Business School (2018). The Power of Peers in Saving Money.
Van Baaren, R., et al. (2009). Where is the love? The social aspects of mimicry. Philosophical Transactions of the Royal Society B.
מקורות עדכניים (2023-2025):
מקורות ישראלים:
תגובות