אל תנחשו אם אתם מתנהלים נכון - תשוו

"בהירות כלכלית היא לא לדעת כמה הוצאת, אלא להבין לאן אתה הולך." דמיינו את הרגע הזה - לא סרט, לא דרמה, פשוט החיים עצמם: אתם סוף סוף מתיישבים על הספה אחרי יום ארוך, ואז  פינג . התראה מהבנק. אתם יודעים בדיוק מה היא אומרת, עוד מספר, עוד תזכורת קטנה לכך שהכסף שלכם חי את חייו ואתם רק מנסים לרדוף אחריו. יש לכם אפליקציות מתקדמות, גישה לכל נתון שאפשר לחלום עליו, ואתם אפילו יודעים בדיוק כמה עלה הקפה הבוקר, ובכל זאת, מול חשבון הבנק אתם מרגישים כאילו אתם מסתובבים במעגלים. וזה לא רק אתם. ה

בהירות כלכלית היא לא לדעת כמה הוצאת, אלא להבין לאן אתה הולך. מאחורי הממוצע - תמונה כלכלית מורכבת מחקר חדש של בנק ישראל מציג נתון שנשמע מעודד: ישראל קיבלה ציון 64 במדד האוריינות הפיננסית, בדיוק כמו ממוצע מדינות ה‑OECD. אך מאחורי הממוצע הזה מסתתר פער עמוק בין קבוצות אוכלוסייה שונות, פער שמניע התנהגות כלכלית בעייתית, מגביר חוסר יציבות ומנציח חוסר יכולת להתמודד עם משברים. זהו ממוצע שמסתיר מציאות שבה חלקים גדולים מהחברה הישראלית מתנהלים כלכלית כמעט בעיניים עצומות. המחקר בחן ידע פי

הסקר החברתי 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא מקור נדיר ועכשווי המאפשר לא רק לתאר את דפוסי ההתנהגות הפיננסית בישראל, אלא גם לבחון מחדש את האופן שבו אחריות פיננסית נוצרת, מתפתחת ומתבטאת במציאות חברתית מורכבת. לצד הצגת הממצאים, הסקר חושף מתחים עמוקים בין נורמות חברתיות, תפיסות אחריות, רמת דיגיטציה, חוויות של שליטה ומגבלות מבניות בכלכלה הישראלית. בכך הוא מהווה בסיס למחקר חדש שמבקש להבין לא רק מה  אנשים עושים עם כספם, אלא מדוע  הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים, ואילו תהליכים חברתיים

הדוח האחרון של OECD (2023)  על אוריינות פיננסית מצייר תמונה מדויקת של אחת הבעיות השקטות והעמוקות ביותר של זמננו, חוסר הבהירות הכלכלית. לפי הממצאים, יותר מ-60% מהמבוגרים במדינות מפותחות אינם מבינים מושגים בסיסיים  כמו ריבית דריבית, אינפלציה או יחס חוב להכנסה. בקרב צעירים, המצב חמור אף יותר: רק אחד מכל שלושה מצליח להסביר כיצד החלטות יומיומיות משפיעות על עתידו הכלכלי. אבל מאחורי הנתונים מסתתרת תופעה רחבה בהרבה: פער הולך וגדל בין מידע פיננסי לבין הבנה אנושית. מה עומד מאחורי הפער