מצב האוריינות הפיננסית בישראל: מאחורי הממוצע מסתתרת תמונה שלא מדברים עליה
- Amit Smaja
- 23 בנוב׳
- זמן קריאה 4 דקות
בהירות כלכלית היא לא לדעת כמה הוצאת, אלא להבין לאן אתה הולך.
מאחורי הממוצע - תמונה כלכלית מורכבת
מחקר חדש של בנק ישראל מציג נתון שנשמע מעודד: ישראל קיבלה ציון 64 במדד האוריינות הפיננסית, בדיוק כמו ממוצע מדינות ה‑OECD. אך מאחורי הממוצע הזה מסתתר פער עמוק בין קבוצות אוכלוסייה שונות, פער שמניע התנהגות כלכלית בעייתית, מגביר חוסר יציבות ומנציח חוסר יכולת להתמודד עם משברים. זהו ממוצע שמסתיר מציאות שבה חלקים גדולים מהחברה הישראלית מתנהלים כלכלית כמעט בעיניים עצומות.
המחקר בחן ידע פיננסי, התנהגות ועמדות כלפי כסף, ומצא כי החסמים אינם רק אישיים, אלא נובעים גם ממבנים חברתיים, תרבותיים וחינוכיים.
התוצאה היא חוסר בהירות, חוסר ביטחון, ולרבים גם חרדה כלכלית.
החברה הערבית: הפער העמוק ביותר
הפער המשמעותי ביותר שנחשף במחקר הוא מצבה של החברה הערבית בישראל. בעוד יהודים לא חרדים קיבלו ציון ממוצע של 67 במדד האוריינות הפיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה רק 54. זהו פער של כמעט דור שלם ביכולת להבין ולנהל עניינים כלכליים.
מה שהופך את הפער למדאיג אף יותר הוא העובדה שהוא אינו נעלם גם כאשר מנטרלים הכנסה, גיל והשכלה. כלומר, גם אנשים ערבים בעלי הכנסה והשכלה זהות לזו של יהודים, עדיין מפגינים רמות אוריינות נמוכות יותר. מדובר בחסם עמוק הקשור לשפה, לנגישות ולפערים תרבותיים.
אחת הדוגמאות החזקות לכך היא הפער בשימוש במערכות פיננסיות דיגיטליות. מרבית התוכן הפיננסי בישראל מוגש בעברית בלבד, ורבים מתקשים להבין טפסים, אתרי בנקים או אפליקציות. המשמעות היא פחות חיסכון, פחות תכנון, יותר טעויות ויותר תלות בגורמים אחרים.
הפער המגדרי: נשים מאחור בכל המדדים
פער משמעותי נוסף בישראל הוא הפער בין נשים לגברים. במדד הכללי של האוריינות הפיננסית קיים פער של 6 נקודות לטובת הגברים, והוא גדול פי שניים מהממוצע במדינות ה‑OECD. הפער בולט במיוחד במדד הידע הפיננסי, שם הפער בישראל עומד על 14 נקודות.
כאשר נכנסים לעומק, הפער הופך לדרמטי עוד יותר. בעוד דו"ח בנק ישראל מציג את ציוני האוריינות בלבד, נתונים משלימים ממחקרים וסקרים ציבוריים מראים כי רק 16 אחוז מהנשים הערביות מנהלות את כספן באופן עצמאי. המשמעות היא שתלות כלכלית בגורם חיצוני נפוצה יותר מכפי שנדמה, והיא פותחת פתח לסיכון, לחוסר שקיפות ולעיתים אף לפגיעה כלכלית ישירה.
הפער המעמדי: הכסף מבין כסף
המחקר מצא שהפער הגדול ביותר במדד האוריינות הפיננסית קשור להכנסה. בעלי הכנסה גבוהה קיבלו ציון גבוה ב‑19 נקודות לעומת בעלי הכנסה נמוכה, פער כמעט כפול מהממוצע במדינות המפותחות.
פערים אלה משקפים מציאות ברורה: ככל שיש יותר כסף, יש יותר גישה לכלים פיננסיים, ידע, ייעוץ וניסיון. ככל שיש פחות כסף, כך עולה הסיכוי לשלם עמלות גבוהות, לקחת הלוואות יקרות ולהגיע למצבים של חוסר חוסן כלכלי.
מדובר במעגל שקשה לשבור: חוסר ידע מוביל להתנהגות לא נכונה, שמובילה להוצאות גבוהות, שמובילות לעוד פחות ידע ויכולת להתמודד.
תופעה ישראלית ייחודית: הצעירים מובילים
ממצא זה משמעותי במיוחד משום שהוא מצביע על היפוך חריג של המגמה העולמית. בעוד שבמרבית המדינות המבוגרים נהנים מיתרון של ניסיון פיננסי מצטבר, בישראל דווקא הדור הצעיר מציג רמת ידע גבוהה יותר, אך ידע זה אינו מתורגם להתנהגות פיננסית בפועל. מצב זה מדגיש פער קריטי בין מה שאנשים צעירים יודעים לבין היכולת שלהם ליישם את הידע ביומיום.
צעירים בגילאי 18-29 קיבלו ציון גבוה ב-6 נקודות מהמבוגרים בני 60 ומעלה במדד הכללי, ובפער משמעותי אף יותר במדד הידע הפיננסי. סביר שהדבר קשור לחשיפה רחבה יותר של הדור הצעיר לתוכן פיננסי ברשתות החברתיות ובמרחב הדיגיטלי.
אך כאן טמון האתגר המרכזי: אף על פי שהצעירים יודעים יותר, הם אינם מצליחים לתרגם זאת לעצמאות כלכלית. רק 21 אחוז מבני 20-44 אחראים בלעדית לניהול כספם.
הם יודעים - אך מתקשים ליישם.
ההשלכות הכלכליות של פערי אוריינות פיננסית בישראל
חוסר חוסן פיננסי
במצבי משבר, כמו בתקופות של עלייה חדה ביוקר המחיה או בתקופה שאחרי מלחמת חרבות ברזל, אנשים עם אוריינות פיננסית נמוכה מתקשים להתמודד. הם לוקחים הלוואות יקרות, לא משווים מחירים, ולא נערכים מראש.
תלות בגורמים חיצוניים
18 אחוז מהישראלים מפקידים את ניהול הכסף בידי אדם אחר. התוצאה היא חוסר שליטה, חשיפה לניצול פוטנציאלי וקושי לבנות יציבות כלכלית אמיתית.
החמצת הזדמנויות
אנשים ללא ידע פיננסי מפסידים לאורך השנים אלפי שקלים: עמלות מיותרות, אי ניצול הטבות מס, חיסכון שלא נבנה, ואי שימוש במוצרים פיננסיים בסיסיים.
שחיקה נפשית
חוסר שליטה כלכלית מוביל ללחץ, חרדה ולעיתים אף דיכאון. הקשר בין מתח פיננסי לבריאות הנפשית ברור ומגובה מחקרית.
אז מה עושים? המדיניות שנדרשת עכשיו
חינוך פיננסי אפקטיבי - כבר מגיל בית ספר
המחקר מצביע בבירור על כך שהדרך להתמודד עם הפערים מתחילה בחינוך. לא חינוך תיאורטי, אלא חינוך שמלמד איך לקרוא תלוש שכר, איך לנהל תקציב, מה זו ריבית, ומה ההבדל בין חיסכון להשקעה.
התאמה תרבותית
החברה הערבית זקוקה לתוכן מותאם תרבותית ושפתית. שירותים פיננסיים צריכים להיות נגישים, ברורים ונוחים, לדבר בשפה של המשתמש.
צמצום הפער המגדרי
יש להעצים נשים בנושאי כסף. זה מתחיל בחינוך, נמשך בנגישות לכלים פיננסיים, ומסתיים בהפיכת העצמאות הכלכלית לנורמה חברתית.
פישוט העולם הפיננסי
המערכת הפיננסית מורכבת, והמורכבות הזו היא מחסום. יש צורך בהנגשה, פישוט והצגת מידע ברור, כדי שכל אדם יוכל להבין את מצבו ולקבל החלטה מבוססת.
איך EchoNomics משתלבת בתוך התמונה
המחקר מציג את האתגר - EchoNomics מציעה את הפתרון.
הפלטפורמה הופכת את הנתונים הכלכליים האישיים לתמונה ברורה ופשוטה, תוך מתן צעדים מעשיים ומותאמים אישית. EchoNomics עוזרת למשתמש להבין איפה הוא עומד, מה צריך להשתפר, ומהם הצעדים המעשיים שיובילו לשינוי.
דווקא עבור הדור הצעיר, שיש לו את הידע התיאורטי (כפי שעולה מהדו"ח) אך חסר את הפרקטיקה, EchoNomics משמשת כגשר שהופך הבנה לפעולה ומתרגם מודעות פיננסית להתנהגות יומיומית נכונה. ההשוואה לקבוצת שווים, ההתאמה האישית והקהילה הפעילה - כולם יחד מספקים מסגרת שתומכת בהחלטות כלכליות נכונות.
הפלטפורמה הופכת ידע לפעולה. היא נותנת למשתמשים את הכלים לעבור מהבנה - לשינוי אמיתי.
סיכום: מידע הוא כוח, אבל רק כשהוא נגיש
המציאות הכלכלית בישראל מורכבת. הממוצעים נראים טוב, אך הפערים עמוקים.
ללא חינוך פיננסי, ללא נגישות, וללא כלים פשוטים וברורים - חלק גדול מהציבור ימשיך לפעול באפלה.
הפלטפורמה של EchoNomics נולדה בדיוק כדי לשנות את זה. כדי להפוך את הכלכלה האישית לנושא שאפשר להבין, לנהל ולשפר. כדי לתת לכל אדם, מכל קבוצה חברתית, את היכולת לקבל החלטות חכמות ולבנות עתיד יציב.
האתגר גדול, אבל עם כלים נכונים - הוא בר פתרון.
תגובות